החלטה בתיק עש"א 11241-01-13

לאחר שהתברר כי כבר הוגשה תגובה, אני מבטלת את התזכורת שנקבעה, על פי החלטתי מיום 5.1.13 וניתנת בזה החלטה לגוף הבקשה.

הבקשה :

המבקשת עותרת למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בערעור שהגישה על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, שניתן  ביום 25.11.12, במסגרתו התקבלה תביעתו של המשיב לסילוק יד המבקשת מחצר הבית שלה, שהינו רכוש משותף של כל הדיירים.

בבקשה טוענת המבקשת למצב כלכלי קשה אשר, לטענתה, מצדיק מתן פטור מהפקדת עירבון. המבקשת טוענת שהיא אישה גרושה ואם לשלושה ילדים בגירים, המתקיימת מהכנסה נטו בגובה 7000 ש"ח מהפעלת משפחתון, ומקצבת זקנה בגובה 1,736 ש"ח, אשר אינה מספקת לכיסוי ההוצאות הבסיסיות. לטענתה, אין היא יכולה לגייס את סכום העירבון מבני משפחתה מאחר שהיא חייבת סכום כסף לשני אחיה, אותו היא מחזירה להם בתשלומים חודשיים.

המשיב מתנגד לבקשה בטענה, כי המבקשת לא הראתה חוסר יכולת כלכלית, המצדיק מתן פטור, מאחר שהיא מקבלת הכנסה אשר עולה על השכר הממוצע במשק ובנוסף להכנסותיה, היא מחזיקה בנכס מקרקעין ויש ברשותה רכב. בנוסף לזה, נטען, כי המבקשת נמנעה מלפרט בבקשתה את רכושה וכי היא אינה חורגת ממסגרת האשראי שהועמדה לרשותה בבנק הפועלים ולכן יכולה היא לקבל הלוואה מהבנק.

דיון :

הכלל הוא, כי על בעל דין מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד , אם יידחה ערעורו. על מי שמבקש לחרוג מכלל זה, בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת עירבון ובין על ידי הפחת סכום העירבון, מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לגייס את הסכום הנדרש.

בבקשה לפטור מערבון נדרש בית המשפט להתייחס לשני פרמטרים : יכולת כלכלית, וסיכויי הערעור ועליו לאזן, נכונה, בין שני שיקולים נוגדים. מחד - זכות הגישה לערכאות, המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך - הצורךלהבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

עוד יצויין, כי לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על כל רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

מן הכלל אל הפרט -

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, סבורתני, כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה לגבי שני הפרמטרים ולפיכך דין הבקשה להידחות.

המבקשת לא הראתה חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון. מטענות המבקשת בבקשה ומהמסמכים אשר צורפו אליה, לא עולה חוסר יכולת כלכלית המצדיק מתן פטור. הכנסתה החודשים של המבקשת עולה על סך של 8000 ש"ח, בבעלותה נכס מקרקעין והיא מחזיקה ברכב. מעצם העובדה שהוצאות המבקשת עולות על הכנסותיה ושחשבונה בבנק ביתרת חובה לא ניתן להסיק שהמבקשת אינה  יכולה  להפקיד ערבון.

המבקשת לא פירטה את רכושה, לא פירטה עם מי היא מתגוררת ולא פרשה את כל הכנסות התא המשפחתי. בנוסף, לא ניתן לקבל את טענת המבקשת לפיה אין היא יכולה לקבל הלוואה מהבנק, לאור כך שחשבונה אינו חורג ממסגרת האשראי.

לפיכך, אני קובעת שהמבקשת לא הראתה חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון ומשכך, מתייתר הצורך לבחון את סיכויי הערעור.

מעבר לצריך אומר, כי אינני סבורה שסיכויי הערעור להתקבל הינם משמעותיים, שכן מעיון בהודעת הערעור ובנימוקי הבקשה,  עולה כי המבקשת מערערת על  ממצאים עובדתיים, שנקבעו בפסק דין המנומק  והמפורט ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב באלה.

המבקשת ערה לכך ולכן טענה בנימוקי הערעור כי מקרה זה מצדיק חריגה מן הכלל, אולם אומר, בכל הזהירות הראויה, כי בשלב זה לא נראה, לכאורה, כי כך הדבר.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.